וּכְמוֹ מלחצת שֶׁל רָצוֹן

הָיוּ חֲלוֹמוֹת בָּאִים.

הַכֹּבֶד שֶׁבָּא מִמַּחְשַׁבְתִּי

לְאוֹר הַיּוֹם שֶׁבָּא,

עָשָׂה אוֹתָם קְטַנִּים כֹּל כָּךְ,

מוּל הַר שֶׁל חֹסֶר הַכָּרָה.

מַדּוּעַ זֶה הַלַּיִל וְהָרָצוֹן לִישֹׁן,

עָטִים עָלַי עוֹטְפִים אוֹתִי

כַּחֲלוֹם.