הַמַּעְגָּל
        
בְּפַשְׁטוּת הַמַּעְגָּל

הַנִּסְגָּר כחלום,

רָצִיתִי שֶׁזֶּה יִהְיֶה אַחֶרֶת

טָוִיתִי אֶת הַמַּעֲרֶכֶת.

בְּרִקְמָה שֶׁל יַלְדָּה: בְּיָדַיִם

קְטַנּוֹת,        

תּוֹפְרוֹת חוּט זָהָב עַד

תֻּמּוֹ.

רָצִיתִי לִרְקֹם אוֹתָהּ בְּאִטִּיּוּת,

תְּחִלָּה אֶת הֲרֵי הַשֶּׁלֶג הַלְּבָנִים,

בַּחוּט לָבָן

וְאַחַר-כָּךְ סוּסִים דּוֹהֲרִים בַּמֶּרְחָב.

אַךְ בַּמְּצִיאוּת לֹא הָיְתָה

שׁוּם רִקְמָה,

אַף בְּאִטִּיּוּת בְּעֶצֶב-

לֹא נוֹצְרָה.

הָיָה רַק חוּט זָהָב

שֶׁנִּשְׁחַק מֵחֲלוֹם,

וְסוּס פראי מַבְהִיק

בְּשִׁמְשׁוֹ שֶׁל חֹרֶף,

דּוֹהֵר בַּמֶּרְחָבִים

חָפְשִׁי- כְּלָל

לֹא שֶׁלִּי.