ברכה ליום ההולדת ה-60

 לפני שישים שנה, ברומניה הרחוקה
בתשיעי בפברואר הקר,
יצאה קרן שמש מבעד לעננים
והכריזה , כי לאה  נולדה
לזוג הורים מאושרים.
 
וכפי שכולנו יודעים, הילדה גדלה
ועתה היא סבתא לנכדים בזכות עצמה-
ומסכמת עתה מחצית ראשונה
ואצה  לה הדרך לקראת השנייה.
 
ומה נאמר על אישה מיוחדת כל-כך,
בעלת מרץ ויכולות,
חושבת על הכול שני צעדים לפי כולם-
שמתחדשת ולומדת כל הזמן.
 
אימא משקיענית -וסבתא מסורה לנכדים,
ועוד לא אמרנו כלום על חייה החברתיים.
אישה,  שאותה נעים לפגוש
ובת זוג תומכת ואוהבת לעידו.
 
 ונספר את הדברים פשוטים וברורים.
כיצד לאה הגיעה עם משפחתה
בתחילת שנות החמישים,
וצמחה לנערה בוגרת בעלת אישיות משלה.
ובל נשכח את הוריה היקרים
שעיצבו את דרכה .
 
 וכך בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה
היא אוחזת במקצוע הפקידות ובמשרה מכניסה.
והגורל מפגיש אותה עם עלם חמודות מרשים וחטוב,
הלו הוא עידו בן משפחתנו האהוב.
מפגש שמוליד ניצוצות של  אהבה
ולי יש הכבוד להיות נוכחת,
במסיבת האירוסין והחופה.
 
 במהרה מצטרף ילד הפלא- עמיר תכול העיניים
והאושר המשפחתי נוסק כנפיים.
וכך בטרם מלאו ללאה עשרים,
כבר הייתה בקיאה בהילכות הבית ובגידול ילדים.
 
והאושר הזה עמד קצת במבחן,
עת נוטה על צידו מבנה ביתם.
וכאן מפציע הדוד ערן ,
מעסיק ומושיע ולדירה בשיכון
הוא מסייע להגיע.
 
וכך חולפות השנים ולמשפחה
מצטרפים שני בנים מקסימים,
יגאל ודניאל, היהלומים שבכתר,
ורק בת קטנה למכלול חסרה,
והיא הדובדבן שבעוגה,
וזו מגיעה בדמותה של טל ,
המשלימה את התמונה.
 
 ולאה מתמודדת בגידול הילדים,
והיא שר החוץ וגם שר הפנים.
ועידו תורם חלקו בעבודה,
והמשימה כלל לא קלה.
 
 החיים הם לא פיקניק, כבר אמרו החכמים,
ולאה עם עידו,
ידעו לעמוד במכשולים וקשיים.
היו התמודדויות בדרך לא מעט,
אך לאה יצאה מכולן מחוזקת באחת.
 
 היא מנהלת בית חם,
פתוח אוהב אנשים
ובשלב מסוים לאה מחליטה לפרוש כנפיים,
להקים עסק יש מאין.
 
 החיים דוהרים קדימה פורשים אפשרויות
לאה ועידו יוצאים לתור, מקומות ויבשות רחוקות.
ותמיד בכל שלב בחיים, לאה היא המנוע,
זה שמזיז את העניינים.
 
 בנתיים עברו לתחנות נוספות-
והחיים מלאי אתגר והפתעות.
וכך בטרם מלאו ללאה ארבעים,
מחתנת היא את בנה הבכור
וכעבור זמן מגיעים הנכדים.
 
 וכאן צר עולם המילים לבטא-
את מלוא הנתינה ורוחב הלב,
את היכולת להשקיע ולהתמסר בלי מידה,
לתמוך תמיד , גם כשזה לא קל.
 
 ותודה לאל, נחת יש מהילדים,
כולם מוכשרים , מקסימים.
מקימים משפחה, בונים לעצמם חיים.
אך תמיד יש את האחת לצידם-
יודעים הם שאימא לאה  תמיד עמם.
 
 
וכך כסבתא צעירה, לאה ממשיכה לדהור
ובצהרים פותחת בביתה מעין "משפחתון",
וארוחות בחגים הם צו השעה,
גם אם כואב הגב, ומשימה קשה.
 
ועתה כשהיא מעגלת קצוות לעבר השישים,
נאחל לה ולעידו שימשיכו להינות
מפרי השקעתם כל השנים.
שתמשיך לאה להיות חרוצה ,
 נמרצת כל-כך צעירה.
אשה שתמיד לומדת ומקדימה את זמנה.
שייתן לה האל אושר ובריאות לרוב
ונקווה שביחד עם עידו תזכה
לרקוד בחתונות הנינים והנינות.