דרשה לבר מצווה 

תודה לכולכם, אני שמח שבאתם!
מקרוב ומרחוק הגעתם.
חברים, קרובים בני משפחה
להיות איתי שותפים במסיבת בר- המצווה.

גיל 13 הוא נקודת ציון בחיים-
הימים מהר עוברים.
לא מזמן הייתי פג קטנטן
שלא נותן להורים שלי לישון בכלל.

מהר מאוד סגרתי פערים והתחלתי להיות ככול הילדים.
תינוק סקרן, ערני,
שמדבר עם ציור הדובי שבמיטתי.
בלגו בניתי בגיל שנה-
צעדתי, דיברתי
וכמובן גם לגן בגיל שנתיים הלכתי.
הכרתי שם חברים טובים,
וגם עכשיו שומר על הקשרים.

במשך השנים פיתחתי תחביבים -
משחקי מחשב, ציור, כתיבה
קראטה קוסמות, כדורגל והרשימה עוד ארוכה.
אוהב לשחק, לביים לצלם, להעלות מחזות,
לקרוא ועם חברים בכיף לבלות.
השנים חולפות כרכבת מהירה
והנה את בית הספר גלבוע מסיים
ועובר לחטיבה.

ובנקודה זו אעצור ולאנשים היקרים בחיי,
אני רוצה להודות.
לאלו שהיו שותפים בגידולי, התפתחותי.
אלה, שעשו אותי למה שאני.

ראשונים הסבים והסבתות משני הצדדים,
שלגידולי הינם שותפים מלאים.
שהיו איתי מרגע הלידה
 ומלווים אותי גם עתה.

לסבתא רבקה ולסבא יורם ,
שבכל יום שישי מבלה בביתם.
ממתין למתנות היפות של סבא,
שתמיד אוהב להפתיע.
ולמרק העוף הטעים של סבתא.
ובשבת מבלה בביתם של חנה וחיים
ונהנה שם מהמטעמים, שריחם מגיע למרחקים.
ופה הזמן להזכיר את השנים הארוכות
שסבא היה מתייצב פעמים ביום בגן ,
ואני הייתי בטוח, שהוא ממתין לי שם.

ולעתיד אני מבקש בעיקר-
שאוכל לגדול בשקט!
שאגשים חלומותיי ותקוותי
להיות שחקן ובמאי.
שאמשיך לגדול ולהתפתח
ולהביא להורי הרבה נחת.

וממש מילה אחרונה בדרשה,
תודה לך אימא ולך אבא.
רבות טרחתם על התפתחותי וגידולי,
לא תמיד זה קל- זה ברור לי.
חיבוקים, נשיקות ואהבה
למשפחתי היקרה התומכת והנפלאה,
ובקיצור לכולכם תודה!